3 משחקים בלבד ביום ראשון – אורלנדו המתחממת פוגשת את טורונטו במשחק שיכול להיות פריוויו לסדרת סיבוב ראשון בפלייאוף הבא אלינו לטובה. הקליפרס חזק במירוץ הפלייאוף ופוגשים את דנבר, סוף סוף בסגל מלא, ובמשחק השלישי יש לנו את סן אנטוניו המצויינת שפוגשת את הניקס.

00:00-דנבר נאגטס (18-40)-לוס אנג'לס קליפרס (27-33)

המשחק המרכזי של הערב. הנאגטס ניצחו את שלושת המשחקים האחרונים שלהם אחרי תקופה בעייתית ויציבים במקום השני במערב. הם בסגל מלא לראשונה מאז תחילת העונה, מה שנותן הרבה עומק מסביב לניקולה יוקיץ' – רכז אקספלוסיבי שיכול לייצר הרבה נקודות בזמן קצר (ג'מאל מארי או איזייאה תומאס), קלע שמתחמם במהירות ושומר היטב (גארי האריס או מאליק ביזלי) וגבוה שמשחק ליד יוקיץ' ומסייע לו בהגנה (מייסון פלומלי או פול מילסאפ). הסגל הזה מאפשר להם לנצח גם כשהרבה שחקנים ביום חלש ולשחק טוב ליד יוקיץ', סטיב נאש הגבוה. 10 שחקנים משחקים מעל 14 דקות למשחק בתקופה הזאת והם משתלבים היטב בכדורסל הקבוצתי והשוטף של מייק מאלון. ההגנה השתפרה גם היא אחרי שספגו 129 נקודות מהפיסטונס, 135 מהנטס ו-117 מהסאנס לפני האול-סטאר והם בדרך לעונת 50 ניצחונות ראשונה מאז 2013.

בצד השני יש קבוצה די דומה מבחינת העומק. מאז הטרייד על טוביאס האריס הקליפרס ניצחו 3 משחקים מ-5, כשיש הפתעה אחת בדמות ניצחון על הסלטיקס לצד ניצחונות צפויים על פניקס והגריזליס. על הנייר הם החוליה החלשה במירוץ הפלייאוף בהשוואה לקינגס וללייקרס, אבל אף אחד לא חשב שהם יהיו בתמונת הפלייאוף אחרי האול-סטאר, אולי חוץ מג'ף ואן גנדי. גם כאן יש חלוקת דקות קומוניסטית עם תשעה שחקנים שמקבלים בין 19 ל-29 דקות במשחק, כשלו וויליאמס ומונטרז הראל מובילים את הקבוצה מהספסל. דנילו גלינארי משמעותי מבחינת יצור הנקודות והשאר תורמים בעיקר בהגנה. פטריק בברלי, גארט טמפל, שיי אלכסנדר וג'מייקל גרין, נוסף לאיביצה זובאץ שהגיע מהלייקרס, הם שחקני הגנה טובים, אבל לא מספיק בשביל לחפות על וויליאמס, הראל וגלינארי – הקבוצה לא ספגה פחות מ-100 נקודות מאז הטרייד.

זה תמרור אזהרה עבורם בהתחשב בכושר של ההתקפה של הנאגטס. אין להם דרך יותר מדי טובה לעצור את יוקיץ', למרות שחמישייה נמוכה עם גרין כסנטר יכולה להיות מצ'-אפ מעניין מולו. הדקות הטובות של הקליפרס הן אלו בהן הספסל משחק ביחד, מה שפחות יורגש מול דנבר בהתחשב בכך שהיא מעלה את איזייאה תומאס, מונטה מוריס, גארי האריס, חואנצ'ו הרננגומז ומייסון פלומלי כששחקני החמישייה נחים. הסיכוי הכי טוב הוא לחפור בפוסט עם הראל מול יוקיץ' האנמי או לקוות להתפוצצות של וויליאמס או אחד משחקני המשנה. אני לא חושב שזה יקרה בקולורדו ולכן נחזה בניצחון מרשים של דנבר.

22:30-טורונטו ראפטורס (16-44)-אורלנדו מג'יק (33-27)

המג'יק מתחילים להתחבר. למרות ההפסד במשחק האחרון לשיקגו הם עם 7 ניצחונות מ-9 המשחקים האחרונים כאשר ההתקפה שלהם נראית טוב בהרבה. כל השחקנים המובילים מיידים שלשות, במיוחד אוון פורנייה וטרנס רוס, לצד השיפור של ארון גורדון וניקולה ווצ'ביץ' בהנעת הכדור (8.3 אסיסטים משותפים לשניים בתקופה הזאת). ג'ונתן אייזק פותח ליד השניים כסמול פורוורד ונראה טוב מאוד בהגנה, סימן מעודד לעתיד. נשאר להם לוח משחקים מאוד חלש בהשוואה למה שנשאר לפיסטונס ולמיאמי, כך שהם יכולים למצוא את עצמם בפלייאוף לראשונה מאז ימי דוויט הווארד. מצד שני, הם הפסידו לשיקגו, אז יכול להיות שמדובר בסתם תקופה מוצלחת שתחלוף.

טורונטו לא קבוצה שנמצאת בתקופה רגעית של כמה משחקים. עונה שישית ברצף עם 45 ניצחונות זה לא הולך ברגל והעונה זה מרשים במיוחד בהתחשב בכך שהם החליפו את הכוכב שלהם, את המאמן ואת השיטה. הם סופרים 7 ניצחונות ברציפות, בין היתר בזכות שיפור בריבאונד (לוקחים 77.9% מסך הריבאונדים האפשריים ברצף, לעומת 71.3% לפניו), לצד יעילות מרשימה בהגנה ובהתקפה. קוואי משלב בין הגנה אישית טובה לסיוע משמעותי בניהול המשחק, מארק גאסול מתאקלם וקייל לאורי חזר לקלוע, אבל הכוכב האמיתי של הרצף הזה הוא פסקל סיאקם. שחקן השנה השלישית קולע 22 נקודות למשחק ב-51% מהשדה לצד 7 ריבאונדים, 3 אסיסטים וחטיפה בפרק זמן זה ואולי השחקן הטוב של הראפטורס כרגע. המקום שלו בחמישייה נראה בטוח גם אם גאסול יעבור להרכב הפותח והוא יכול למצוא את עצמו בחמישיית הגנה כלשהי. אולי אפילו חמישיית ליגה אם יהיה חזק בשליש האחרון של העונה.

השאלה הגדולה הערב מבחינת סיאקם נמצאת בהגנה. כאמור, ההתקפה של אורלנדו מתבססת על הסיוע של הגבוהים בניהול המשחק – ניקולה ווצ'ביץ' וארון גורדון מייצרים מצבי זריקה בהתחשב בכך שאין למג'יק מנהל משחק דומיננטי ושווים לאורלנדו 20.4 נקודות במשחק מהאסיסטים שלהם. איזייאה בריסקו, אוון פורניה ודי ג'יי אוגוסטין מוסרים לא מעט גם כן, אבל הם לא נותנים את הערך המוסף של שני הגבוהים. ראיית המשחק הנהדרת של סיאקם צפויה לשבש את המסירות שלהם, ויכול להיות שמארק גאסול יפתח לידו בניסיון להאט את ווצ'ביץ', משהו שאיבקה לא הצליח לעשות במשחקים ביניהם העונה. בכל מקרה, לראפטורס יש כאן אחלה מצ'-אפ. יהיה משחק טוב אבל הוא יסתיים בניצחון של טורונטו שתצליח לעצור את המג'יק.

02:30-ניו יורק ניקס (48-11)-סן אנטוניו ספרס (27-33)

הספרס מתחילים לאבד גובה. הם הפסידו חמש פעמים בששת משחקיהם האחרונים, כל ההפסדים לקבוצות פלייאוף מערביות (וטורונטו), אבל הם יכולים לשחק יותר טוב, במיוחד בהגנה: הם מחזיקים בדירוג ההגנתי הגרוע ביותר בליגה בתקופה הזאת, 123.7, לעומת 109 בדצמבר וינואר. הם פגשו קבוצות התקפה ממש טובות, מה שהשפיע על הנתון הזה. למרות זאת, אתה לא מצפה מקבוצת פלייאוף שתספוג ב-50% מהשדה ו-40% מהשלוש. במיוחד כשהמאמן שלה זה גרג פופוביץ'. מה השפיע על הירידה הזאת? פציעתו של דריק וויט ששיחק רק בהפסד האחרון לטורונטו והיה עוגן הגנתי עבור הספרס. החזרה שלו לקבוצה צפויה להחזיר את סן אנטוניו לקרב על יתרון הביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף.

קבוצה שלא תשיג יתרון ביתיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף או תגיע לפלייאוף היא הניקס. הם סיימו רצף 18 הפסדים עם ניצחון קטן על אטלנטה אבל חזרו לסורם עם הפסד לטימברוולבס. הטרייד של דניס סמית' לא שינה יותר מדי כשקווין נוקס עדיין קולע באחוזים מזעזעים (13 נקודות ב-13.5 זריקות מהשדה במשחק מאז שסמית' הגיע), דיאנדרה ג'ורדן אנמי וחוסם את ההתפתחות של מיטשל רובינסון ושאר הסגל מורכב משחקני משנה אלמוניים כמו קאדים אלן ודמיאן דוטסון. קשה לראות אותם מצליחים להגיע ל-20 ניצחונות העונה או מנצחים קבוצת פלייאוף כמו הספרס שחייבת כל ניצחון העונה. ההתקפה שלהם היא אולי הגרועה בליגה, מה שיכול לאפשר לוויט ולספרס משחק קל לחזור לכושר בהגנה. הניקס לא עושים פה 100 נקודות ומפסידים בצורה חד-צדדית לסן אנטוניו.